top of page
מידע שימושי רקע הסטורי

מידע שימושי
רקע הסטורי

היסטוריה 

 

הדיונות של דרום חולון היוו מוקד לפעילות נדל"נית עוד מראשית המאה הקודמת. אזור זה הוגדר באותה עת, טרם הקמת המועצה המקומית חולון, שטח שיפוט גלילי הסמוך לכפר הערבי יאזור. התוכנית המתארית הראשונה שהוכנה לאזור זה על-ידי מוסדות התכנון בתקופת המנדט, נקראה:

' AGROBANK AND NEIGHBOURHOOD REGIONAL OUTLINE ROAD SCHEME'

תכנית זו אושרה זמנית בתאריך 30/10/1939 וסופית בתאריך 14/1/1942 (דבר אישורה פורסם בעיתון הרשמי מס' 1164). מטרת התכנית הייתה להתוות רשת הדרכים לשכונות החדשות שיוקמו סביב שכונת אגרובנק, הממוקמת מצפון ובסמוך לאדמות מקוה ישראל.

אנשים  פרטיים וחברות עסקיות רכשו החל משנות ה- 30 של המאה הקודמת חטיבות קרקע גדולות של מאות דונמים מבעלי קרקע ערבים. בהתאם לפקודת בנין ערים המנדטורית הוכנו תכניות 'פרצלציה'

(חלוקה) שחילקו את חטיבות הקרקע הגדולות לחלקות קטנות בגודל של 300 עד 500 מ"ר, תוך יצירת מתווה שכונתי הכולל מערכת כבישים ומגרשים לצרכי ציבור, ומתוך התאמה לתוכנית המתאר המנדטוריות של העיר חולון, R/128, שהחלו בהכנה בתחילת שנות ה-40

 

החלקות ה'מפורצלות' ( על-פי תכנית החלוקה) נרשמו בפנקסי המקרקעין והחלו להיסחר בשוק החופשי בישראל ואף בחו"ל. באותה עת נודעה חשיבות רבה לגאולת הקרקע, ומסיבה זו נרכשו חלקות קרקע רבות ע"י יהודים מאירופה, ארה"ב ודרום אפריקה בסיוע מנהיגי ציבור שנרתמו לפעילות זו בעת ביקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. כך  לדוגמה  דר' חיים קוגל- מי שלימים  כיהן כראש המועצה הראשון של חולון - סייע לגאולת קרקע בעת ביקורו את הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מסיבה זאת ישנם עד היום בעלי קרקעות רבים בתחום התכנית שהינם תושבי חוץ (היורשים של הבעלים המקוריים). 

 

דוגמאות ל'פרצלציות' (תוכניות חלוקה) היסטוריות בקרקעות דרום חולון:

 

תכנית המתאר הראשונה של העיר חולון, ח/1, משנת 1958, ביטלה את כל התכניות המנדטוריות לבניית שכונות מגורים חדשות בדרום חולון, וייעדה את כל האזור  לתכנון מחדש, כ'אזור לרה-פרצלציה' (איחוד וחלוקה מחדש). תכנית ח/500 מהווה תכנית מתאר שלישית ואחרונה בסדרה (אחרי ח/1 ו-ח/1 תיקון 3), והיא מציעה תכנון חדש לכל האזור.

 

 

 

שכונת 'מולדת' 

 

שכונת 'מולדת' נכללת בתחום תכנית ח/500, באיזור המיועד לפארק החולות.

השכונה הוקמה בשנת 1930 כשכונת המגורים הראשונה  בדרום  חולון, והיא אחת מחמש השכונות  הראשונות (יחד עם השכונות 'אגרובנק', 'גרין', 'קרית עבודה', ושכונת 'עם')  שאוחדו יחדיו לכדי המועצה המקומית חולון, בשנת 1940.

 

אדמות שכונת 'מולדת' נרכשו ע"י חברת 'המזרח', שבראשה עמד המהנדס אלכסנדר חיסין. מרכזה של השכונה היה מגדל המים. דייריה הראשונים של השכונה היו שמונה משפחות של יוצאי תימן אך  בסוף שנת 1934 - רק ארבע שנים לאחר מכן - כבר מנתה אוכלוסיית השכונה כ- 100 משפחות.

בשל ריחוקה של השכונה מישובים יהודיים, וקרבתה אל הכפרים הערביים יאזור ובית דג'אן, נפגעה השכונה בידי ערביי יפו במאורעות המרד הערבי הגדול (1936 - 1939) וננטשה כמעט לחלוטין. תושביה עברו להתגורר באופן זמני בבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל'.

בשכונת מולדת עבר תוואי 'דרך הבטחון'  שנסללה בשנת 1948 כדרך חלופית לדרך יפו-ירושלים (כביש 44 של היום), במטרה לחבר בין תל אביב לבין מושבות הדרום וירושלים. 

כיום מתגוררות בשכונה עשרות משפחות, לצד מספר מועט של עסקים ובתי מלאכה. כל המבנים ובתי השכונה עתידים להתפנות על-פי תוכנית ח/500 (ראה להלן 'פינויין של השכונות גבעת חולון ומולדת'), למעט מגדל המים ו'דרך הביטחון', שהוכרזו כאתרים לשימור.

 

 

 

שכונת 'גבעת חולון' 

 

שכונת 'גבעת חולון נכללת בתחום תכנית ח/500, באיזור המיועד לפארק החולות.

שכונת מגורים קטנה זו ממוקמת דרומית לשכונת 'קרית שרת', בלב אזור החולות, לצד הכביש המוליך אל מתחם בית המטבחיים העירוני.

שכונת 'גבעת חולון' כוללת כמה עשרות בתי מגורים. המבנים של השכונה נבנו בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת ונותרו עד היום במתכונתם המקורית. אמנם, על פי תכנית המתאר ח/1 (תיקון מס' 3) שאושרה בשנת 1978, סווג השטח למגורים, אך כדי להרחיב את הבניה באזור זה היה צורך בהכנת תכנית מפורטת. בשל המגבלות הנובעות מהימצאותה של השכונה בתחום ההשפעה של שדה התעופה, נמנעה האפשרות לפיתוח השכונה, ולפיכך היא הושארה במצבה המקורי, ללא תשתיות מודרניות, עד היום.

 

תושבי השכונה 'גבעת חולון' פנו להליכים משפטיים נגד עיריית חולון וזכו בחודש יוני 2014 לקבל פסק דין לטובתם, המחייב את העירייה להעניק להם שירותים עירוניים נאותים, כגון פינוי והצבת מכלי אשפה, התקנת עמודי תאורה ושילוט הנושא את שם הרחוב.

שכונת גבעת חולון עתידה להתפנות במסגרת מימוש תוכנית ח/500 (ראה להלן 'פינויין של השכונות גבעת חולון ומולדת').

 

 

 

בית המטבחיים 

 

חטיבת קרקע בשטח כולל של 254 דונם הנכללת בתחום תכנית ח/500.  הקרקע הנ"ל הופקעה בשנת 1961 מבעלי קרקע פרטיים, בעקבות הרשאה שקיבל ראש עיריית חולון על-פי פקודת הקרקעות, לשם הקמת בית מטבחיים אזורי ותעשיות נלוות לו.

לצורך כך  הוקם  תאגיד משותף לעיריות תל אביב וחולון (ביחס של 80% עיריית תל אביב ו- 20% עיריית חולון), שהיה אמור לקדם את המיזם ולשאת בפועל בהוצאות הקמתו, לרבות תשלום פיצויי הפקעה לבעלי הקרקע הפרטיים.

 

בהמשך להליכי ההפקעה, אושרה בשנת 1966 תכנית בנין ערים ח/142  להקמת בית מטבחיים ותעשיות נלוות לו. ע"פ התכנית  ניתן היה להקים באזור זה בית מטבחיים ומפעלים הקשורים בעיבוד בשר.

 

כל האמור לעיל  עלול להשמע היום כמו מיזם דמיוני; להפקיע  חטיבת קרקע בשטח של  250 דונם עבור בית מטבחיים אזורי בחולות דרום חולון, שמבחינת גודלו יכול היה לשמש בית מטבחיים עבור המזרח התיכון כולו. אך למרות זאת, באותן שנים, המיזם נראה נחוץ והצדיק לשם הוצאתו לפועל ביצוע הפקעות רחבות היקף. אף אחד מבעלי הקרקעות הפרטיים לא התנגד למיזם הקולינארי הזה, וגם אם היה קם מתנגד, סביר להניח שמול פנחס אילון, ראש העיר האגדי של חולון, לא היה לו כל סיכוי באותן שנים.

 

בפועל, פרט למבנה אחד שהוקם בסוף שנות ה- 60 , ששימש כבית מטבחיים עירוני עד תחילת שנות ה- 90, כל יתרת הקרקע נשארה ריקה ופנויה. מבנה בית המטבחיים פוצץ בחודש יוני 2015 במסגרת תרגיל של פיקוד העורף.

בעלי הקרקעות במתחם בית המטבחיים , עיריית תל אביב ועיריית חולון צפויות לקבל זכויות במסגרת תכנית ח/500 בעבור פינוי בית המטבחיים (סעיף 2.2.4 לתקנון התכנית). 

 

 

 

פינוין של השכונות 'מולדת' ו- 'גבעת חולון' 

 

תכנית ח/500 קובעת הנחיות לשימור 'דרך הביטחון' והאתרים ההיסטוריים הנלווים לה בהתאם לתכנית השימור העירונית, יחד עם זאת קובעת את פינוין של השכונות 'מולדת' ו'גבעת חולון', בשל מגבלות השימוש החלות על אזור זה, המושפע מנתיבי טיסה, כפי שנקבעו בתכנית המתאר הארצית של נתב"ג. שטחי השכונות לאחר פינוין יצורפו לשטח פארק החולות העירוני.

 

בגרסת התוכנית המופקדת נקבעו הוראות כלליות בלבד לפיצוי דיירי שכונת מולדת, כאשר ההוצאה לפועל של הפינוי תמומן מתוך  זכויות בניה שהוקצו במיוחד למטרה זו בהיקף כולל של 800 יח"ד (קיבולת זכויות כוללת שנועדה לפינוי שלושה מוקדים: אתר הפסולת, בית המטבחיים ושכונת מולדת). עוד נקבע בהוראות התוכנית שסכום הפיצוי  ייקבע על ידי שמאי מקרקעין שימונה על-ידי הוועדה המקומית.

 

בעקבות הדיון בעררים שהוגשו על החלטת הוועדה המחוזית (אליו צורפו גם תושבי שכונת גבעת חולון), שסופו בהחלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית מיום 15/5/2014, נתקבלו מספר החלטות אופרטיביות לגבי הליך פינויים של תושבי שכונת גבעת חולון (שיש מקום להקיש מהן גם לגבי פינויים של תושבי שכונת מולדת), כדלקמן:

 

  • פינוי הדיירים הקיימים ייעשה בהליכי איחוד וחלוקה על פי התכנית המפורטת, במסגרתה יקבע יעוד השטח לפארק. לתושבי השכונה יוקצו קרקעות בשטחים אחרים בהתאם להוראות הדין בנושא.

  • עד למועד פינוי 'גבעת חולון' ניתן יהיה להמשיך ולהשתמש בבניינים הקיימים כדין למגורים.

  • כל זמן שימשך השימוש למגורים, בשכונת 'גבעת חולון', תתאפשר הוצאת היתרי בניה לשיפוץ (לא כולל הרחבה) של המבנים הקיימים וזאת מכוחם של היתרים קיימים.

  • דיירי השכונה יקבלו את זכויותיהם במסגרת התכנית הראשונה שתאושר מכח  תכנית ח/500.

  • הפינוי יבוצע רק עם תחילת הביצוע של התכנית המפורטת הראשונה, או במועד אחר שיקבע בה. 

 

 

עץ השיקמה,  הסמל של העיר חולון.

עץ השיקמה,  הסמל של העיר חולון.

מגדל המים בשכונת מולדת

מגדל המים בשכונת מולדת

חולון - תצלום אוויר, 1934.

חולון - תצלום אוויר, 1934.

בול של העיר חולון
bottom of page